בעוד אנו מקבלים זאת באופן מובן כאשר נשים נלחמות על זכותן לשוויון ומבצעות תפקידים אשר נחשבו בעבר כתפקידים לגברים בלבד, עדיין ארוכה הדרך לשוויין מגדרי גם בתודעה שלנו. בעיני הגברים תחומים מסוימים, עדיין נחשבים לנשיים והעניין שלהם באותם התחומים אינו גבוה במיוחד.
אמנם שום גבר אינו צריך להילחם על זכותו להיות תופר, אך עד היום לא ראינו ענייו גדול בתחוןם. אך נראה שאנו עוברים שינוי גדול והגברים שנרתעו מתחום זה משנים את יחסיהם לנושא ומשנים את דפוסי התפירה בעולם. אין מדובר בתופעה שולית אלא במסה קריטית שתעשיית התפירה אינה יכולה להתעלם ממנה; מהיום הגברים הם על הכוונת השיווקית של יצרני מכונות התפירה.
בשנה האחרונה דובר הרבה על מגפת הקורונה אשר טלטלה את העולם ונראה שאין שום תחום שהמגפה לא השפיעה עליו, לפעמים באופן שלילי ולפעמים באופן חיובי – גם אנחנו באתר עסקנו בעבר בהשפעות של מגפת הקורונה על תחום התפירה ועל הביקוש למכונות תפירה. מגפת הקורונה אשר הביאה לנו שעות פנאי רבות בהן היינו סגורים בביתנו, וגם ביקוש למסכות בד, גרמה למכונות התפירה לצאת מהבוידעם ולהפוך לפריט מבוקש. אבל לא רק שהביקוש למכונות תפירה גבוה מתמיד, גם הקהלים שמתעניינים בתחום הם חדשים ומפתיעים.
בשפה העברית אנו מרבים להשתמש במונח ’תופרות‘ כברירת המחדל, ולעתים נדירות עושים שימוש במונח ’תופרים‘, אך בחו“ל כבר הקדימו ומצאו מינוח נטול זהות מגדרית – לא תופר ולא תופרת אלא Sewists. ומתדמית של עקרות בית משועממות, התפירה זכתה למיתוג מחדש ואפילו אמצעי ביטוי פוליטי וחברתי. סביב תחביב התפירה נבנות קהילות שלנות במרחב הווירטואלי והתחום זוכה לתשומת לב רבה ברשתות חברתיות כמו אינסטגרם ופינטרסט.
מסטייליסט למורה לתפירה - סיפורו של תופר
כישרונו של נוריס דנטה פורד צמח כאשר גדל עם אחותו בבתי אומנה וחיכה ליום שיאומץ. על מנת לנסות להרשים את הוריו העתידיים תמיד דג להלביש היטב אותו ואת אחותו. בסופו של דבר הוא בנה מכך קריירה והפך לסטייליסט אשר עבד עם שמות מוכרים כדוגמת פרינס ומתיו מקונהיי. אבל בסופו של דבר הבין את הפוטנציאל בייצור בגדים משלו.
היום פורד מעצב תבניות לבגדי גברים ומעביר קורסים מקוונים לתפירה והוא ביטוי יפה לתנועה ההולכת וגוברת של גברים המתעניינים בתפירה.
פורד התוודע לתחום התפירה דווקא בעקבות אשתו התופרת, בלוגרית תפירה הידועה בסגנונה האקלקטי ושילובים בין סגנון רטרו לקז‘ואל עסקי. אך היום פורד הוא תופר בפני עצמו ויש לו כארבעים אלף עוקבים באינסטגרם. פורד זיהה את המוגבלות של תבניות התפירה עבור גברים והחל לעצב תבניות לתפירה עבור גברים.
למרות השינויים פורד עדיין מציין שרוב הפעמים הוא הגבר היחידי בחנות לכלי התפירה. והאמת שכל המיתוג של מוצרי התפירה הוא מיועד עבור נערות, וזהו אחד הדברים שפורד מנסה לשנות.
תופר, ג‘ורג קלוני מאחורייך
מסתבר שפורד אינו לבד ויש לא מעט גברים, כולל מפורסמים רבים, אשר גילו את תחביב התפירה. משבר הקורונה הביא גברים רבים לחפש אחר אמצעים לפרנס את משפחותיהם וגרמו לאנשים להיכנס לעסקים בתחומים שונים הכוללים ספרות, הכנת ריבות וגם תפירה. גבר אחד סיפר שאת התפירה למד בימי הרווקות, בימים שלא היה לו כסף ובעזרת התפירה הצליח לחסוך בהוצאות. והיום גם כאשר הוא נשוי הוא נוהג לבצע תיקונים ותפירות עבור האישה והילדים.
התפירה תמיד נחשבה לדבר נשי, סטראוטיפ תופרת שלא משרת אף אחד. ההנחה הסקסיסטית הייתה כי הנשים יבצעו את מטלתן הנשית ויתחילו לתפור בימי הסגר התבררה כלא נכונה. היו אלו דווקא הגברים אשר הפתיעו והפכו לצרכנים של מכונות תפירה וחומרי יצירה, ומחפשי ידע בתחום התפירה. ולא רק שהגברים החלו להיות פעילים בקהילות תפירה ווירטואליות, הם אף החלו להוביל ואף ליזום קהילות שכאלו.
ג‘ורג קלוני הוא אחד מהם, מאותם הגברים שנהנים לתפור, והוא מעיד שלפעמים אנשים צוחקים עליו שהוא תופר. זה אולי מתקבל אצלנו בהבנה כאשר אנו רואים אנשים כמו פורד, אשר הפכו את תחביב התפירה למקור הכנסה, אך עדיין נראה לנו מוזר כי גברים בעלי הכנסות של עשרות מיליוני דולרים בשנה, מתיישבים מול מכונת התפירה סתם בשביל הכיף. גברים רבים מדברים על התפירה כעל תחביב אשר מעניק להם סיפוק ולאו דווקא מקור פרנסה. ישנם גברים רבים אשר משתפים את יצירותיהם בגאווה ברשתות החברתיות, לא לצורך שיווק אלא מתוך תשוקה לתחביב. אחד מהם הוא תאבו סאבו, מפתח תוכנה, אשר מוצא בתחביב התפירה מפלט ממסך המחשב שאליו הוא צמוד שעות רבות בעקבות עבודתו.
הגברים תופרים והשוק משתנה
בדרך כלל שיווק נועד להכתיב את מגמות השוק, אך במקרה הזה אנו רואים שהשיווק מגיב למגמות השוק. העניין הגדול של הגברים בתחום התפירה, נפל על התעשייה לגמרי בהפתעה. נכון שהיו גם גברים שעסקו בכך גם לפני הקורונה, אך גל שכזה תעשיית התפירה עדייו לא ראתה.
והכניסה של הגברים אל התחום משנה את השוק – בין אם אלו היצרנים והמשווקים של מכונות התפירה, ובין אם אלו ספקים של חומרי יצירה, כולם מתחילים להבין שיש כאן הזדמנות והדבר מתחיל להשפיע על האסטרטגיות השיווקיות והמיתוגיות של עסקים בתחום. ומי יודע, אולי בקרוב יצרני מכונות התפירה ישיקו דגמים חדשים אותם ינסו למתג כדגמים גבריים.
ונראה שרק לנו בארץ יש צורף במונח חדש אשר יחליף את המילים תופר ותופרת במינוח חסר מגדר. מה דעתכם?
