מכונת התפירה של נצ’י זכתה למכירות רבות והייתה לסיפור הצלחה. אך בסופו של דבר היא הייתה לא יותר מאשר העתק של מכונת תפירה אמריקאית. ויטוריו היה מודע לכך והדבר לא נתן לו מנוח. מבחינתו, לאחר שהוכיח את יכולתו בייצור מכונת תפירה מוצלחת, הוא פיתוח מכונת תפירה איטלקית אותנטית. ויטוריו לא בזבז זמן ובשנת 1924 כבר הציג את מכונת התפירה המקורית של נצ’י פרי עיצובו – Necchi BD.
מכונת התפירה הייתה פשוטה למדי, היא אפשרה לבצע תפר קונבנציונלי ישר ולא יותר מכך. אך במושגים של אותה התקופה זו הייתה השיא הטכנולוגיה ובהחלט דבר להתגאות בו. עכשיו כאשר לנצ’י הייתה מכונת תפירה מקורית הוא פתח במסע פרסום והחלה מלחמת סחר מול חברת זינגר האמריקאית, לפחות במגרש הביתי שלו – אירופה.
מכונת התפירה Necchi BD הייתה הצלחה, אך נצ’י לא קפא על שמריו. הוא המשיך לפתח ולשכלל את מכונת התפירה והוציא דגם שני בשנת 1927, ודגם שלישי בשנת 1930. בכל דגם הוכנסו שיפורים ויכולות חדשות אשר העניקו ערך רב יותר למכונת התפירה.
התחרות מול חברת זינגר הייתה קשה, בעיקר בהיבט השיווקי, כך שאסטרטגיית התחרות של נצ’י התמקדה בשיפור היכולות של מכונת התפירה. וכך הופיעו דגמים חדשים אשר אפשרו תפירת זיגזג ועיצוב חיצוני מוקפד, לפי מיטב המסורת האיטלקית. בשלב זה נראה ששום דבר כבר לא יכול לעצור את נצ’י והוא חלם על כניסה לשוק העולמי, אשר באותה התקופה היה בעיקר כניסה לשוק האמריקאי.